החדר ריק, נשארתי לבד, בלי אף אחד....
אני מתיישבת על המיטה הקשה ומביטה בקיר הלבן, ראשי מלא במחשבות וליבי מלא כאב
האם הוא אוהב אותי?! או שאולי הוא משקר?! אני מנסה לנער את עצמי מהמחשבות אך הן לא עוזבות, הן מעיקות עליי והורסות אותי לאט לאט, אני מנסה לשקר ולומר לעצמי הוא אוהב אותי אני בטוחה אך הראש והלב לא מוכנים להכניס את השקר הזה!
ליבי נמצא אצלו, ואני חוששת שהוא יהרוס אותו, אני מפחדת שהוא ירסק אותו, הראש אומר לי שזאת טעות אבל אני מסרבת להקשיב, הלב מלא כאב בגלל אהבתי אליו, אותה האהבה שהוא לא מחזיר לעולם!
אני מחזיקה את דמעותיי, אני מנסה להישאר חזקה אך הן יוצאות נגד רצוני!
אני מנסה לחייך בתקווה שהן יפסיקו אך לא הצלחתי
אני שבורה, אני הרוסה לא נותר לי כלום
עצמתי את עיניי, הרגשתי גל קור שעובר בגופי והדבר היחידי שראיתי זה אותו, הלב שלי היה בידו הוא לא שמר עליו, הוא הידק את ידו ושבר אותו, הרגשתי צביטה, פתחתי את עיניי בבהלה ושוב הדמעות זלגו מעצמן, סגרתי את הידיים שלי חזק חזק ושוב עצמתי את עיניי דמיינתי שעכשיו ליבו אצלי הידקתי את ידיי חזק אך לא הצלחתי לשבור אותו, ליבו היה מאבן ללא כל רגשות מלבד הרגש הכי כואב...שנאה
פתחתי את עיניי ושחררתי את ידיי, הסתכלתי שוב אל עבר הקיר הלבן והיה נדמה שראיתי עליו את ליבי השבור מרוח עליו, ניגבתי את דמעותיי ונשכבתי על המיטה, הרגשתי שכולי נשברת, היה לי קר ולא היה איתי אף אחד!
הדבר היחידי שרציתי לעשות הוא לשבור את ליבו ולנקום בו על הכאב שגרם לי
נשארתי במיטה הקרה והקשה עצמתי את עיניי וקיוויתי להיעלם!
;){kind=link}