ילדה קטנה ומפוחדת...
הוא נכנס לחדר והביט בה במבט חודר, הוא שלח לעברה חיוך קטן ומאיים
היא ידעה מה הולך לקרות, היא ידעה מה הוא הולך לעשות
גופה רעד, עיניה התמלאו דמעות ולבה נמלא בפחד.
'לא, לא, לא' היא לחשה בצער וכניעה
הוא התקרב אליה ואט אט התיישב לידה והחל לגעת בה
היא ניסתה לצעוק לעזרה אך המילים נבלעו
הוא לחש באוזנה 'את שלי עכשיו!'
היא שתקה מבועתת ורועדת היא הביטה בו במבט המבקש רחמים
הוא הרים את חולצתה ובאיטיות פשט את מכנסיה ואז את מכנסיו
'לא, בבקשה לא!' הפעם היא הצליחה להוציא את המילים
הוא סתר לה בחוזקה ואת שתי ידיה מלאות החתכים הוא הצמיד לקיר
היא הבינה שהוא לא יעזוב אותה, היא ויתרה לו...
היא בהתה בקיר בזמן שהוא לחש 'ילדה טובה'
מבטה היה ריק, גופה רעד ונהיה קר...
'ילדה טובה, ילדה טובה' הוא המשיך ללחוש אך היא לא שמעה
מבטה הריק היה שקוע בתקרה הלבנה...
עיניה היו פקוחות לרווחה ובאיטיות דמעות זלגו
'אני איתך סיימתי!' הוא אמר בקול מאיים
הוא קם מעליה והיא לחשה 'אני שונאת אותך'
הוא הביט בה בחיוך ויצא מחדרה...
'אני לא יכולה, אני לא יכולה!'
היא פתחה את המגירה והוציאה משם את הסכין החדה
בידיים רועדות היא החלה לחתוך את עצמה
חתך ברגל עוד חתך בבטן ולבסוף חריטה של ארבע מילים...
'נמאס לי' היא לחשה
היא פתחה את ארון הבגדים שלה והוציאה חבל ארוך ועבה
בעיניים נפוחות מבכי היא קשרה את החבל למנורה ועלתה על כיסא העץ שהיה מונח בקצה החדר
בבכי בלתי פוסק ובדם שעדיין נזל היא עלתה על הכיסא ובאיטיות השחילה אותו סביב צאוורה, היא נשמה נשימה עמוקה
ולחשה 'לא עוד סבל'
תלויה באוויר גופה מתנדנד מצד אחד לצד שני...
הדם מחתכיה ממשיך לזלוג על הרצפה...
'מעוניינת בעוד פעם אחת?' הוא צעק מהחדר
אין קול ואין עונה...
הוא ניגש בכעס לחדרה וראה אותה...
הוא פסע באיטיות ונגע בידה ולפתע ראה את החריטה באותיות הזעירות 'אבא אני שונאת אותך'
;){kind=link}